

רטיבות או עובש ?


פעמים רבות מאוד פונים אלינו בנוגע לבעיות של עובש מתוך אבחנה לקוייה שמדובר ברטיבות.
התופעה כל כך שכיחה שהחלטנו להעלות את כל "תורת העובש" במלואה כאן ועכשיו, כדי שהכל יהיה ברור לכל נפש.
נסביר כיצד ניתן להבדיל בין כתמי עובש פנימיים הנגרמים כתוצאה מעיבוי לבין כתמי עובש הנגרמים מרטיבות חיצונית וכיצד להתמודד עם כל אחת מהבעיות.
רטיבות חיצונית
ניתנת לאבחון בצורה פשוטה ע"פ מספר גורמים קבועים.
ככלל אצבע, כל רטיבות הנגרמת כתוצאה של חדירת מים מהקיר החיצוני תתבטא בכתם רטיבות כהה שלאחריו תיווצר התנפחות של הקיר בחלקו הפנימי ויהיה צורך לבצע תיקון וצבע, להבדיל מכתם עובש שניתן לנקות עם מטלית וחומץ (רצוי לא אקונומיקה).
הבה נבחן מבני קיר שונים, נבין כיצד בנויים לעומקם וכיצד ניתן לבסס טענה זו.
מקרה ראשון קיר סטנדרתי - קיר בטון או בלוקים יהיו מחופים בטיח מיישר, על הטיח מיושם טיח גבס להחלקה (שפכטל) ובסיום צביעה עם צבע אקרילי (מכל סוג או גוון).
מקרה שני קיר מחופה לוח גבס - קיר בטון או בלוקים מחופים פלטת גבס, קיים רווח בין הקיר לבין לוח הגבס על מנת לייצר שכבת בידוד.
על הגבס מיושם שכבת החלקה הנקראת "שפכטל אמריקאי" ובסיום צביעה עם צבע אקרילי.
בשני המקרים, כאשר מים חודרים דרך הקירות החיצוניים, הם מוכרחים לעבור ולבוא במגע עם הגבס הפנימי בין אם מדובר בלוח גבס או בשפכטל גבס.
ידוע כי גבס הינו חומר סופח המתנפח ומתפורר במגע עם מים כך שהנזק בקיר מוכרח להתקיים בשני המקרים!
סיבה נוספת, צבע אקרילי מהווה שכבת איטום דקה ועדינה המייצרת מחסום למים, כאשר קיימת רטיבות ע"ג הגבס, נוצר מצב של ריקבון נקודתי בין הצבע אל הגבס המתבטאת בהתנתקות והתנפחות של הצבע באזור הרטוב. (במקרים עדינים יופיעו בועות ע"ג הצבע).
לסיכום, כל רטיבות הנגרמת כתוצאה של חדירת מים מהקירות החיצוניים תתבטא בכתם רטיבות כהה שלאחריו יגרם נזק והתנפחות של הקיר בחלקו הפנימי (הרס של הגבס והצבע).
